בן ריטה ולודוויג, נולד ביום ז' בתמוז תרפ"ו 19.6.1926)) בברלין, בירת גרמניה. למד בבית-ספר עממי, ואחרי עליית הנאצים לשלטון המשיך ללמוד בבית-ספר יהודי. הוא הצטיין בלימודי הטכניקה וזכה בכמה פרסים. בעזרתם של הסטודנטים הנוצרים הועבר בשנת 1939 לאנגליה ושם למד שנה בקמברידג' בעת שאמו עלתה ארצה. בשנת 1940 עלה לארץ-ישראל וכאן המשיך את לימודיו בגימנסיה בתל-אביב ובבית-הספר המקצועי על שם טיץ ביגור. לאחר שנת-שירות כנוטר בעין גב חזר לתל-אביב ועבד בבתי- מלאכה שונים. שלוש שנים עבד בבית-החרושת "מטר" בגבעת ברנר, אך לא הזניח את לימודיו והצליח לעבור את בחינות-הבגרות הלונדוניות, אף לא זכה לשמוע כי עמד בהן בהצטיינות. היה עלם צמא-דעת וזיקה עמוקה היתה לו לספרות.

ביום 11.3.1948 התייצב במחנה הגיוס והועבר משם לבארות יצחק שבנגב, במסגרת חטיבת הנגב. ב18.4.1948- הועבר לכפר דרום ושם נפל בהתקפה המצרית הראשונה ביום ב' באייר תש"ח 11.5.1948)). הוא שימש כמקלען בעמדה קדמית של הנקודה ופגז מצרי שפגע פגיעה ישירה בעמדה פצע פצעי-מוות את יהויקים. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.